גמילה זה לא סיפור – החלק המעשי (חלק רביעי)

קנינו סיר או מקטין אסלה בפוסט הראשון, בפוסט השני עשינו רישום יובש, בפוסט השלישי נשמנו עמוק והתאמנו על התגובה שלנו ועכשיו הגיע הזמן לצאת לדרך.

אתם יכולים להדפיס ולהשתמש שוב בטבלת היובש והפעם לבצע מעקב אחרי עשיית הצרכים ובנוסף אחרי היוזם. אם הילד ביקש או אם אנחנו הפנינו את תשומת ליבו. עמודת היוזמה תיתן לכם מידע גם כשאתם לא נוכחים ומישהו אחר שומר על ילדכם וגם עד כמה הילד הפנים שהוא זה שצריך לבקש  לשירותים. הטבלה תיתן לכם מדד לגבי טווח שעות עשייה מדוייק יותר.

דפוסי הזמנים שמצאנו בטבלת היובש שלנו ינחו אותנו לזמנים שבהם יש להושיב את הקטן/נה על השירותים.

נניח ששבע בבוקר זו נקודת הזמן הראשונה שלנו לפיפי. כחמש דקות לפני נשאל אותו/ה אם הם צריכים פיפי או קקי. אם הם קטנים מידי ואולי לא מודעים עדיין לקשר בין העשייה לצורך, סביר להניח שהם לא ידעו לענות לנו, אבל תקשורת היא חלק בלתי נפרד. בכל מקרה, נמשיך ונאמר: בוא/י ננסה לעשות פיפי. נושיב על האסלה ונחכה כחמש דקות.

שתי אפציות: אחת, אם לא יצא כלום. נגיד, לא נורא, ננסה שוב עוד מעט ואם יהיה לך תגיד/י לי. נסכם במחמאה: “איזה יופי ישבת על השירותים”. במצב הזה, נמתין כחצי שעה ונחזור על הפעולה: נשאל, נגיד שננסה ונלך לשירותים וכך עד שהפיפי ייצא.

השניה, שיצא פיפי/קקי. פה, בדיוק כמו שהתאמנו בספוסט השלישי, נחזק באופן מיידי במחמאה, חיבוק/נשיקה וחיזוק מוחשי משמעותי ואהוב מאוד מאוד – משחק, סיפור וכו’.

מהרגע שהפיפי הראשון יצא נבדוק בכל כחצי שעה את התחתונים ונחזק על תחתונים יבשים.

אם היתה “בריחה”, נושמים עמוק, חוזרים על המשפט: “פיפי/קקי עושים בשירותים”, לוקחים לשירותים, ממתינים שתי דקות, מנקים וחוזקים לפעילות רגילה. מינימום תגובה.

מכוונים שעון לפעם הבאה בהתאם לטבלה וחוזרים על הפעולות.

בשלב הזה שהתחלנו גמילה, אנחנו לא מלבישים יותר חיתול (אלא אם כן, הגמילה היא רק ליום, אז חיתול ללילה מותר). מסרו חיתולים עודפים כדי שלא תתפתו.

הערה חשובה: דיברתי למעלה על התקשורת. התקשורת כל כך חשובה שאני מאמינה שאעלה בנושא הזה פוסטים רבים.

לעניין הגמילה, אם הילד שלכם מדבר, עודדו אותו לחזור אחריכם, כמו שכתבתי קודם, לפני הליכה לשירותים לשאול אם צריך וגם אם לא ענה עדיין בשלב הזה נגיד שננסה בכל זאת, כמו שהסברתי למעלה. אם עשה נעודד אותו להגיד מילה שקל לו להגות כמו פיפי, כן ולא. אל תשכחו לחזק במילה טובה על חזרה שלו על המילה או אם ענה באופן יזום שלו או אפילו אם ניסה. ואל תשכחו את המוטו שלי “מי שמנסה מצליח”.

אם הילד שלכם לא מדבר, השתמשו באמצעי התקשורת הרגיל שלו – ג’סטות, פקס (לוח תקשורת), פלט קולי, טאץ’-צ’אט או כל תוכנת מחשב אחרת שלו… למשל, אם אתם משתמשים בפלט קולי, הקליטו: “שירותים” או “פיפי” ולפני ההליכה לשירותים כשאתם אומרים “ננסה…” לחצו על הפלט הקולי עם היד שלו, חזקו על השימוש בפלט הקולי במילה טובה: “לחצת נפלא”. אם אין לכם עדיין אמצעי תקשורת כאלו כנסו לפוסט הבא בנושא “פקס – תמונת תקשורת לשירותים”. אחרי שתכינו את התמונה כמו שיפורט שם, לפני ההליכה לשירותים כשאתם אומרים “ננסה…” אחזו בידו של הילד והצביעו ביחד איתו על התמונה או בקשו ממנו למסור לכם את התמונה. אחרי שיתקשר, כמובן חזקו במילה טובה.

אני חייבת לכם סיפור קצר ואמיתי בנושא חיזוקים עוד מהפוסט הראשון. לשכנים שלנו (חברים טובים) יש ילד עם אוטיזם. הם עברו איתו תהליך גמילה מוצלח והוא גמול כבר מספר שנים. באחת השיחות שלנו היא מספרת שלאחרונה יש לו נסיגה והוא עושה קקי בתחתונים. לא מבקש, כששואלים עונה שלא צריך ואחרי כמה דקות הם הוא עושה על עצמו. שוחחנו על הנושא ואפילו שיתפנו את רעות (החברה שלי שמנתחת התנהגות) לא מצאנו את הסיבה לזה לפי הסיפור של האמא השכנה. במקרה, אחר הצהריים אחד, נכנסתי אליה לשתות קפה ונכחתי בסיטואציה שבה היא חוששת שהוא צריך לשירותים, שואלת, עונה שלא ואחרי כמה דקות עושה על עצמו. כשאתה נמצא בתוך סיטואציה, כמו השכנה שלי, לפעמים קשה לראות את התמונה כולה, אבל אני הסתכלתי על הכל מהצד, ממש כמו שסופר נני מהטלויזיה עושה. הילד עשה, אמא שלו לקחה לשירותים ואמרה לו: “קקי עושים בשירותים”, חיכתה כמה דקות, ניקתה מה שהצליחה עם נייר ומיד לאמבטיה. באמבטיה הוא שיחק עם משחקים שונים והיה מאושר. היא אמרה לי: איך הוא אוהב מים, אמבטיה, בריכה, העיקר מים. ואז, בשניה, נפל לי האסימון. כשהוא עושה בשירותים אין צורך ללכת לאמבטיה להתרחץ אבל כשהוא עושה על עצמו, מן הסתם, היא לוקחת אותו להתנקות באמבטיה. כלומר, הילד מחוזק על ידי אמבטיה לעשות על עצמו. זה לא שאמא שלו ישבה ותכננה לחזק אותו אחרי כן, אלא מבלי לשים לב ומתוך רצון לנקות אותו היטב לקחה אותו לאמבטיה. החישוב המהיר שתת המודע שלו עשה, הוא שמשתלם לעשות על עצמו צרכים, כי אז הוא מקבל אמבטיה ומשחקים וכיף גדול. ייעצתי לה שמאותו הרגע, בכל פעם שיעשה על עצמו, על אף הרצון העז לנקות כמו שצריך, שתוותר על האמבטיה. תנקה היטב במגבונים וזהו. אבל, וזה אבל גדול מאוד, כשיעשה בשירותים, תיקח אותו לאמבטיה, תשחק איתו ותצחיק אותו. מבלי לומר לו בהתניה אם תעשה בשירותים תלך לאמבטיה. אלא כמו פעולה אוטומטית. עשה בשירותים, הולכים לאמבטיה. עשה על עצמו, מנקים במגבון, שאגב, מאוד לא נעים לו. ברגע שהחיזוק הוסר הילד עשה “חישוב מסלול מחדש” והבין שלא משתלם לעשות על עצמו, כי אז מנקים אותו במגבונים אבל כשהוא עושה בשירותים הוא מקבל את הדבר שהוא הכי אוהב – משחק במים.

זהו, חברים, מה אני אגיד לכם, לקרוא ולהבין את מהלך הגמילה יותר מסורבל מלפעול הלכה למעשה. קחו יוזמה והתחילו.

אמרתי לכם, עכשיו כשכבר ביקרתם אצלי והתחלתם להכיר אותי, תרגישו נח לשאול, להגיב ולשתף.

במקרה הכי הכי, תמיד אפשר לפנות ליועץ/צת גמילה או לאחות בטיפת חלב.

הרשמו לניוזלטר מימין וקבלו עדכונים על פוסטים חדשים שייצאו ב”ה, שתפו חברים שיכולים להנות מהם גם וחפשו נושאים נוספים. ספרו לי מה מעניין אתכם ואולי יהיה לי מה לומר בנושא…

בפוסטים הבאים שקשורים לשירותים, אדבר על הגיינה אישית, פתיחת מים בשירותים, צחצוח שיניים וגם על שינה. הישארו מקוונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *