גמילה מחיתול זה לא סיפור – הרבה תלוי גם בנו (חלק שלישי)

בפוסט הראשון קנינו סיר או מקטין אסלה, בפוסט השני עשינו רישום יובש ובפוסט הזה נדבר על החלק שלנו בהצלחה.

התפקיד שלנו הוא להגיב נכון להתנהגות של הילד/ה שלנו. התגובה שלנו כל-כך חשובה שהיא יכולה לקבוע (כן, עד כדי כך יש לזה השפעה) אם הפיציק שלנו ישתף פעולה או לא.

התגובה שלנו מחזקת התנהגות שלילית (לעשות בתחתונים) או התנהגות חיובית (לעשות בשירותים). במילים אחרות, התגובה שלנו היא חיזוק והוא מתחלקת לשני סוגים: הראשון הוא חיזוק חברתי, כמו, נשיקה, חיבוק, מילה טובה, שאלו חיזוקים שאנחנו רוצים לטפח אצלנו כתגובות (באופן כללי בחיים ובפרט כשאנחנו עוברים תהליכים עם הילדים שלנו) וחיזוקים שיזיקו להתנהגות הילד עד כדי אפשרות של קיבוע עשייה בתחתונים או בלילה במיטה, למשל, כמו, צעקה, הבעת אכזבה עמוקה, כעס וכו׳.

סוג החיזוק השני הוא חיזוק פיזי, משהו מוחשי, כמו: צעצוע, סיפור, ממתק וכו׳.

באופן עקרוני, וזהו טיפ לחיים, גם כעס יכול לחזק התנהגות שלילית, או כמו שנוהגים לומר, הילד מוכן לקבל אפילו תשומת לב שלילית. אנחנו בהחלט מכירים ילדים שעבור תשומת לב וכל תשומת לב יעשו הכל אפילו ינהגו באלימות. זה בדיוק סוג התגובה שאנחנו נימנע ממנה.

ובכל זאת, אם ברח פיפי או קקי בתחתונים איך נגיב? מבלי לכעוס, בקול אסרטיבי נאמר: “פיפי/קקי עושים רק בשירותים”. מיד ניקח את הפיציק ונשים על האסלה (או בסיר). נחכה 2 דקות ונוודא שאין יותר והכל כבר נעשה, מבלי לומר שום דבר נוסף ננקה ונחליף בגדים ונמשיך בפעילות הרגילה. גם אם אנחנו בטוחים שאין צורך יותר בשירותים ניקח אותה/ו לשם.

מה לא נעשה? לא נכעס, לא נחזור על המשפט הרבה פעמים, לא ניתן פרס כמו מילוי אמבטיה, אם נרצה לקלח נעשה זאת מהר, בלי משחקים, בלי השפצרות מים. נקלח, נלביש וזהו.

אם הפיציק עשה/תה בשירותים נחזק באופן מיידי בחיזוק חברתי ואחר כך גם אפשר להוסיף חיזוק מוחשי. למשל: כל הכבוד, ילד גדול, ילדה מקסימה, ונוסיף גם חיבוק. חברה סיפרה לי שהאחים הגדולים עומדים ליד השירותים ושרים ורוקדים, אני השתמשתי במסי החתול הכל יכול שלנו, שמיד עם עשיית הצרכים ואחרי שהחמאנו, שלפנו משחק שחיכה רק בשירותים ושיחקנו עם החתול. הבת שלי היתה מתמוגגת מצחוק. הגענו למצב, שתוך כדי עשיית הצרכים היא היתה מבקשת את המשחק של מסי, כי ידעה שמגיע לה פרס. אפשר לבחור סיפור קצר שאוהבים, או למלא אמבטיה, אם ניתן.

מה שחשוב לגבי החיזוק הוא שהוא יהיה משמעותי. אהוב מאוד מאוד על הקטן/נה ונשמור אותו רק לשירותים. שהנגמל/ת כל כך ירצו לקבל את החיזוק עד שהם יעשו את המוטל עליהם ויטילו את צרכיהם בשירותים.

אני מדגישה שוב, חשוב גם שהחיזוק ינתן מיד עם עשיית הצרכים.

חיזוק נוסף שניתן הוא חיזוק על יובש. במהלך תהליך הגמילה נבדוק כל חצי שעה בערך את התחתונים. ניגע בתחתונים וניתן לילד/ה שלנו גם לגעת בתחתונים. אם התחתונים יבשים ונקיים נחזק: “איזה כיף שיש תחתון יבש”. “איזה כיף להיות נקי”. “כל הכבוד”. “מקסימה”. “איזה ילד גדול” וכו’ וכו’. מה שעובד עם הילד שלכם.

אני אסכם:

  • לא נגיב בכעס, לא נצעק ולא נעליב. נגיד באסרטיביות שפיפי/קקי עושים רק בשירותים וניקח מיד לשירותים.
  • נחזק חיזוק חברתי מיד עם עשיית הצרכים ונוסיף גם חיזוק מוחשי.
  • במהלך היום נחזק על התחתונים היבשים והנקיים.

בהזדמנות אעלה פוסט שמדבר על חיזוקים, עונשים ומה שביניהם.

זהו. זה בגדול החלק שלנו בעניין. נוסיף לזה הרבה סבלנות ואהבה, כי האהבה היא המתנה הכי גדולה שנוכל להעניק ולקבל. ונאחל בהצלחה בשלב המעשי.

אני פה לשאלות והבהרות, אל תהיו זרים, כנסו, הגיבו ושאלו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *