גמילה מחיתול זה לא סיפור (חלק ראשון)

כשרציתי לגמול את הבת שלי בגיל צעיר יחסית אמרו לי אנשי מקצוע שהיא צעירה מידי, זה קשה וכדאי לחכות.

אז באמת חיכיתי קצת, אבל שמתי לב, שהבת שלי, כמו הרבה ילדים אחרים מתקשה לעשות בחיתול והיא צריכה לכרוע כדי לסייע. בישיבה על כיסא אין לה בכלל אפשרות לעשות והעצירויות מתחילות. מה גם שחיתול מגדיל סיכוי לדלקות במיוחד אצל בנות.

כשהעצירויות מתחילות אז רופא הילדים בדרך-כלל ימליץ על שתיה של מי שזיפים מיובשים, כפית שמן על בטן ריקה ואפילו חומרים אחרים סינתטיים.

אז החלטתי ללכת על גמילה ובאמת שלא היה לי מושג מאיפה להתחיל. התחלתי, מסתבר, מהאמצע.

קניתי סיר מיועד צבעוני עם קערה נשלפת לנוחות ניקיון, הושבתי את הקטנטנה וחיכיתי. אחרי ישיבה של כחצי שעה עד שעה, בין אם יצא או לא, חזרנו לחיתול.

הנה כמה קישורים לסירי לילה נחמדים

ובאמת אחרי כיומיים חשבתי שהיא תפסה את העניין, כי חבילה נחמדה וריחנית חיכתה לי בסיר. אחרי שניקינו והלבשנו עשינו מסיבה סביב הסיר עם שירים וחיבוקים והילולה שלא תבייש מסיבת חינה של זוג לפני חתונה.

אבל לא בכל פעם זה הצליח והפספוסים היו רבים.

מהניסיון החצי שנתי הבנתי מספר דברים: קודם כל העובדה שמידי פעם היא עושה בסיר לא בהכרח מחייבת שהיא הבינה את ההקשר בין הצורך לעשות צרכים לבין הישיבה על הסיר. יתכן שפשוט היה לי מזל לתפוס את הצורך הזה בזמן וישיבה בכריעה על סיר בהחלט סייעה לעניין. או שזה הפך לעניין של חשק שלה – כשמתחשק עושה בסיר וכשמתחשק אחרת עושה בתחתונים. דבר שני, הבנתי שכאשר אנחנו מלבישים בחזרה חיתול אנחנו יוצרים בלבול של איפה מותר לעשות צרכים וגם מקבעים את חוסר ההבנה שהיא צריכה ליזום ולבקש לעשות או לפחות לספר לי כשיש לה צורך לעשות. ויוזמה היא המפתח להמון. בטוח שאני עוד אדבר על זה בהמשך.

אז איזה כיף שיש לי חברה נפלאה, רעות, שבמקרה באותה התקופה למדה לימודי ניתוח התנהגות ולכן ידעה לתת לי את הכלים שהיו חסרים לי (בהמשך למדתי גם אני טיפול התנהגותי (איי.בי.איי.), לימודים שנתנו לי המון ידע, הבנה וכלים).

בתוך פחות מחודש הפסקנו לבקר במחלקת החיתולים בסופר ואת אלו שנותרו אצלנו בשמחה רבה מסרנו לחברים. נגמלנו!

אני הלכתי על כל הקופה – גמילה של יום ולילה ביחד. היה לי חלון הזדמנויות שלא תמיד יש לכולם ולכן, אם תחליטו להתחיל עם גמילת יום זה בסדר גמור. זה רק אומר שתצטרכו לעבור תהליך שני ללילה.

במהלך תקופה הגמילה, לנוחות שלי, ויתרתי על הסיר הצבעוני, קניתי מקטין אסלה אחד לבית, ואחד נוסף לרכב ולטיולון שיתלווה אלינו לכל מקום בשעת הצורך. היתרון שלו הוא ברגליים המתקפלות והיוצרות שלושה מצבים: מצב ראשון כשהן מקופלות לגמרי והוא ניתן לאכסון בשקית לדרך, מצב שני כשהרגליים שלו פתוחות ב- 180 מעלות וניתן להניח אותו על אסלה, כל אסלה, וזה יתרון גדול ומצב שלישי – רגליים ב-90 מעלות, מצב שמדמה סיר ומאפשר ישיבה גם בטבע. על המושב ניתן להלביש שקית ובסיום העניינים, קושרים וזורקים לפח.

קישורים למקטיני אסלה טובים

 

 

 

הנה קישור למקטין האסלה המודולרי והבאות מאוד נוח לשימוש

כמובן שרכשנו וניסינו לפני כן רפרטואר שלם של מושבים.

מהחוויה שלנו, חשוב שמושב יהיה יציב ומתאים לגודל האסלה. למשל, ישנו מושב נחמד מאוד עם שלבי מדרגות, שלנו, באופן אישי, לא התאים לאסלה ולכן, הוא לא היה יציב ומספיקה פעם אחת של חוסר ביטחון על האסלה כדי לגרום לקטנים שלנו לפחד ולא לרצות לעלות לשם יותר.

בדקו כל מושב לפני שאתם מושיבים את הפיצי שלכם על האסלה, וודאו שזה מספיק יציב, אם לא נסו מושב אחר, כי כדאי ללכת על בטוח.

מושב עם מדרגה

והיה ובמקרה שכחתם את המושב ואין ברירה, תמיד אפשר ליצור מקטין מושב אנושי. שבו על האסלה הכי אחורה שניתן, פסקו רגליים והושיבו את הקטן/נה בחלק שנותר, כמובן להחזיק ולתמוך כדי למנוע נפילה. השיטה הזו, אגב, מאפשרת לנו לגמול את הקטנטנים כשהם באמת נורא קטנטנים ויש מעידים שעשו זאת מגיל שישה חודשים ופחות כשבנוסף להושבת התינוק בין רגלינו עלינו לערסל אותו על ידי אחיזה מתחת לברכיים.

source: startpottytraining2.com

 

source: livingoutsideofthebox.com

 

source: hinative.com

אני ממליצה לקרוא את כל הפוסטים הנוספים על גמילה ולעשות הכנה כפי שאני אפרט ולהתחיל רק כשאתם באמת מחוייבים, יש לכם את הזמן והמון סבלנות. הרבה יותר קל ללמד משהו חדש מאשר לנסות ולתקן משהו שהתקלקל. אם החווייה לא תהיה טובה הגמילה תהיה קשה. נדבר על זה בהמשך.

אז, אני מאחלת לקטנים שלכם ולכם המון הצלחה, עברו לפוסט הבא ולבא אחריו והתחילו בהכנות ובתהליך הגמילה.

מימין יש לכם אפשרות להירשם לניוזלטר וזה יתן התראה כאשר הפוסט הבא או פוסטים אחרים שמעניינים אתכם יצאו לאויר העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *