חומוס עושים באהבה

ישנם מאכלים שחווית הטעם והאכילה קשורה לאופן האכילה. אם זה עם סכין ומזלג, או עם הידיים וללקק אצבעות או עם ניגוב.

חומוס למשל.

כי צלחת חומוס אמיתית אוכלים רק בניגוב. כן, גם מורחים על לחם וזה, אבל חומוס בצלחת זו חוויה אחרת. צלחת חומוס עם ביצה קשה, ירקות טריים, חמוצים וכמובן איזו פיתה ואנחנו מסודרים. זו ממש ארוחה.

התנועה הזו שאופיינית לנו כל כך בישראל, ובכלל במזרח התיכון, גם אם אנחנו לא מ”העדה הנכונה” – זאת אומרת, של החומוס – אנחנו לומדים אותה די מהר. וזו לא סתם תנועה של מריחה מצד לצד, לא. זו תנועה שבאה עם סיבוב-איסוף, כזו שגורפת חומוס בתאווה על חתיכה של פיתה טרייה.

ובכלל, תמיד כיף שיש ממרח חומוס טרי במקרר. בין אם אתם אוהבים אותו כתוספת נחמדה למריחה על סנדביץ’ ובין אם לנגב מצלחת.

חומוס טרי ביתי נשמר יומיים עד כשבוע במקרר, כדאי לדאוג לכלי אחסון נקי ויבש ולכסות את ממרח החומוס בשמן זית לטריות מתמשכת.

הדרך הקצרה תכלול חומוס מקופסת שימורים. אמנם החומוס כבר מבושל, רך ומוכן לשימוש ואמנם שני, היום, לרוב קופסאות השימורים לא מוסיפים חומרים משמרים, אבל, וזה אבל גדול מאוד, מחקרים מסויימים מצאו, כי החומר הפלסטי שעוטף את פנים קופסת השימורים מתמוסס למי החומוס והוא מכיל ביספינול A.

הדרך השניה, קצת יותר ארוכה, אבל עדיין קצרה, היא לקנות חומוס קפוא מבושל. אממה, החומוס לא מבושל דיו עבור טחינה לממרח ולכן יש להמשיך ולבשל אותו עד לריכוך מלא.

הדרך השלישית והבריאה יותר, היא השרייה של חומוס יבש ובישולו.

לפני מתן המתכון אציין רק, שרבים מוסיפים סודה לשתיה למי הבישול (כחצי כפית על 250 גרם חומוס יבש שהושרה). אמנם הוספתה מקצרת בהרבה את זמן הבישול, אך פוגעת בויטמינים של החומוס.

אפשר להוסיף כפית כמון למי הבישול.

אז, אם יש לכם סיר לחץ, הזמן להוציאו מהארון ואם אין, אז פה נמדדת הסבלנות שלכם, שכן, בישול של חומוס עד לריכוך מלא לוקח כשלוש שעות.

דבר נוסף, גם לחומוס יבש יש תאריך תפוגה ולאו דווקא זה המופיע על גבי האריזה. חומוס יבש טרי נמדד בצורתו החלקה והשלימה. חומוס מקומט כמו אצבעות שיצאו משחייה ארוכה בבריכה כבר לא כל כך טרי, וזה יתבטא בזמן בישול ארוך מאוד.

ישנם זנים רבים של חומוס, ואם אתם מהממהרים ורוכשים את החומוס שלכם בסופר השכונתי ולא אצל מוכר התבלינים, חפשו חומוס עם גרגירים קטנים, הם מתוקים יותר ומתאימים יותר לטחינה לממרח. אם הגעתם למוכר התבלינים בקשו חומוס בולגרי קטן.

את החומוס שלנו נשרה במים למשך 12 שעות לפחות.

250 גרם חומוס יבש מושרה יתן לנו כ- 500 גרם חומוס לבישול.

המהדרים ינביטו כ- 24 שעות נוספות, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר, ארוך… רק אציין, כי ההנבטה מחזירה את החומוס היבש לחיים, מגדילה משמעותית את הויטמינים והמינרלים שבו ונפטרת מרוב החומצה הפיטית. חומוס נוטה להתקלקל ולהחמיץ מהר מאוד (אגב, שמו הבוטני הוא חמצה…), לכן, הנבטה של 24 שעות מספיקה, החליפו מים לפחות עוד פעם או פעמיים ושמרו במקום נעים ולא חם.

אחרי שהשרינו את החומוס וסילקנו גרגירים חשודים עם צבעים לא ברורים, נשטוף שוב, נשפוך לסיר ונמלא במים טריים הרבה מעבר לכיסוי, החומוס ימשיך לספוג נוזלים והרבה מהם גם יתאדו. אם יחסרו מים במהלך הבישול, אפשר להוסיף מים רתוחים.

אם אתם עם סיר לחץ, הבישול די מהיר, כשעה או שעה וחצי ואם בסיר רגיל, הביאו לרתיחה, סיר מכוסה למחצה, ולאחר מכן, על אש נמוכה בישול של עוד כ- 3 שעות עד שגרגירי החומוס נימוחים ורובם נפרדו מהקליפה. אסור בתכלית האיסור להוסיף מלח למי הבישול, אחרת החומוס ישאר קשה.

ואם כבר אתם טורחים – תשרו 500 גרם ואחרי הבישול, צננו והקפיאו את הגרגרים במנות לפעמים הבאות.

עכשיו כשהחומוס רך וחם זה בדיוק הזמן להיכנס לאוירה הים תיכונית ולהכין ממרח ביתי, שספק אם יצליח להגיע למקרר לפני שתלקלקו את כולו כבר בעודו בבלנדר…

מצרכים:

2 כוסות חומוס מבושל

2/3 כוס נוזלים ממי הבישול

2/3 כוס טחינה גולמית

קורט מלח (קצת פחות מרבע כפית)

לצילחות:

מיץ לימון סחוט טרי

סחוג

כמון לבזיקה מעל

רבע כוס גרגירי חומוס שלימים מבושלים

אופן ההכנה:

בבלנדר (מג’ימיקס לא יעשה את העבודה טוב, ישאיר את החומוס מגורען, אבל זה כבר עניין של טעם), טוחנים את החומוס עם 1/2 כוס מי בישול עד למרקם רך משחתי. אם חסרים נוזלים ניתן להוסיף.

מוסיפים את הטחינה והמלח וממשיכים לטחון.

אם חסרים נוזלים – אפשר להוסיף, אם החומוס יצא נוזלי מידי, תוסיפו מעט טחינה. מלח תוסיפו לפי הטעם.

לטעמי לחומוס לא מוסיפים תבלינים נוספים, גם לא שום או לימון אלא לאחר ההגשה.

צילחות: חומוס בכמות נדיבה על צלחת עמוקה, מעל חצי לימון סחוט, שמן זית (כמה שאוהבים) ותוספות לבחירה: סחוג, פלפל חריף טחון עם שום ולימון, רק שום טחון, כמון וכמובן מי שאוהב, טחינה מוכנה במרכז, גרגירי חומוס שלימים, פול, ביצים קשות…

לשמירה – שטחו היטב בקופסת אחסון וכסו בשמן זית. חומוס אצלי בבית נשאר טרי בין יומיים לשבוע. אז, אין כמו בדיקת ריח וטעם. אבל, אחרי שכבר הבנו שאפשר לבשל ולהקפיא את הגרגירים, אז העבודה של הטחינה היא קלה ומהירה, אפשר להכין טרי טרי לפני כל ארוחה.

צלחת חומוס יכולה לעמוד בפני עצמה כארוחה טעימה ויכולה להיות מצע נהדר למנות נוספות – מסבחה, פול מדמס ועוד. על זה תקראו כבר בפוסט אחר. כי אחרי כל התיאורים כאן, בטוח נעשיתם רעבים… בתיאבון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *