פקס – תמונת תקשורת לשירותים

התקשורת, בעיני, היא החשובה ביותר מכל העבודה שתעשו עם הילד/ה שלכם.

תקשורת תקדם אותו/אותה לאין שיעור ותפחית משמעותית תסכול שלו/ה ושלכם וכמובן התקפי זעם.

אז, אני אכתוב במהלך הזמן המון על תקשורת וסוגי תקשורת ואנסה להנחות כיצד אני ודעת הלכה למעשה לגרום לילד/ה לתקשר.

הפעם נדבר על פקס שהוא לוח תקשורת עם תמונות מודפסות. זהו הלוח הבסיסי והראשון שממנו מתחילים לתקשר, הוא קל ונגיש, זול וכל אחד יכול להכין לבד בבית. באנגלית Pcs.

אם יש לכם מכונת למינציה, השתמשו ואם לא ניילנו את התמונה עם סלוטייפ. פשוט עברו על התמונה עם הדבק עד שהתמונה תכוסה בסלוטייפ מקדימה ומאחורה.

בדרך אגב, אתם יכולים לצלם תמונה בניד שלכם, וכך היא נגישה תמיד, גם בדרכים. אבל אל תוותרו על התמונה המודפסת.

בחרו תמונה שמתאימה לכם, למשל אתם יכולים לצלם את האסלה בבית שלכם או את הסיר או להוריד את התמונה הזו:

 

 

השתמשו בתמונה לפני כל הליכה לשירותים – אפשרות אחרת היא לקבע כמה עותקים מהתמונה במקומות נגישים כמו בעגלה, על הקיר ליד המיטה וכו’. בדרך הזו, התמונה תמיד נגישה וניתן להצביע עליה. אז אם הילד/ה שלכם כבר מצביע/ה לבד ומכיר/ה את השימוש בתמונות, מעולה, אך אם לא, אחזו בידו/ה והצביעו ביחד. הדרך הזו, של ההצבעה, תכין את הילד/ה שלכם לשלב הבא בלוחות התקשורת השונים.

הדרך השניה, היא לבקש מהילד/ה למסור לכם את התמונה. בדרך כלל בשלבים הראשונים של לימוד עבודה עם פקס מבקשים למסור תמונה. מאחר ובכל מקרה, בהמשך, עוברים ללוחות הצבעה, הדרך הזו, לדעתי, מיותרת. אבל, לשיקולכם וגם יתכן שאתם כבר רגילים לעבוד בצורה הזו.

חיזוקים – בפוסט גמילה החלק השלישי כתבתי על הדרך שבה מחזקים. אז אל תשכחו לחזק מיד אחרי השימוש בתמונה, חיזוק חברתי, כמו מילה טובה. תמיד בגוף שני – הצבעת יפה, מסרת יפה וכו’. החיזוק הבא יכול להיות על ישיבה בשירותים וחיזוק נוסף ומשמעותי על העשייה בשירותים. חיזוק חברתי ומיד אחר כך להוסיף חיזוק מוחשי, כמו סיפור קצר, משחק וכדו’. החיזוק המוחשי צריך להיות מאוד אוהב על הילד/ה שלכם על מנת שהוא יהיה מניע חזק ללכת לשירותים בעת הצורך. בנוסף, השתמשו בחיזוק הזה אך ורק לשירותים, כך אתם יוצרים געגוע לחיזוק ולא רוויה ממנו.

קשר עין – קשר עין הוא חלק חשוב מאוד בתקשורת. כשאתם מתקשרים עם ילדכם, בין אם בדיבור ובין אם בפקס – שמרו על קשר עין והוסיפו חיוך. ילדים עם צרכים מיוחדים לפעמים לא מבינים מילים, למשל בגלל כשלים נוירולוגים, אבל מחקרים רבים הראו שאינטונציה והבעות פנים מובנות ולכן חיוך ואינטונציה רגועה מרגיעים את הילדים האלו ויוצרים אצלהם תחושת ביטחון.

לסיכום, לפני הליכה לשירותים, שאלו את הילד/ה שלכם האם הוא צריך להתפנות, למשל: “אתה צריך פיפי?” או “את צריכה לשירותים?”, שמרו על קשר עין והצביעו על התמונה ביחד עם היד שלו/ה וחזרו על המילה – שירותים או פיפי. מיד לאחר ההצבעה: “הצבעת יפה”. אם הילד/ה יודע/ת להגיד לכם, באמצעות ג’סטות, כמו הנהון או הצבעה על תמונה שהם צריכים, מעולה, אם עדיין לא, אמרו: “בוא ננסה לעשות פיפי” וגשו מיד לשירותים. בסיום הפעולה, אם הילד/ה עשה/תה אמרו: “כל הכבוד שעשית פיפי בשירותים” או “איזו ילדה בוגרת, עשית פיפי בשירותים” וכדו’ ומיד עיברו לחיזוק מוחשי – סיפור קצר, משחק אהוב וכו’.

חיזוק נוסף ניתן לתת לילד/ה שבדרך כלל מתקשה לשבת במקום אחד. כשהוא/היא יושב/ת יפה בשירותים, חזקו ואמרו “את/ה יושב/ת יפה, כל הכבוד” ותמיד לזכור לשמור על אינטונציה נעימה וחיובית ועל קשר עין.

לאחר שנושא ההצבעה על התמונה הפך לעניין שבשגרה והילד/ה כבר מצביע/ה לבד כבר תקופה ארוכה (לפחות שבועיים רצופים) התחילו להפחית מהחיזוקים, חזקו מידי פעם. אנחנו לא רוצים שהילדים יהיו תלויים בחיזוקים כל הזמן. כנ”ל לגבי ישיבה יפה בשירותים ובהמשך עשייה בשירותים. אבל עד שזה קורה לוקח זמן, אז המשיכו וחזקו.

ראו סרטון הדגמה מצורף.

 (תמונות וסרטון יעלו בימים הקרובים)

מקווה שהצלחתי להעביר כאן את הדרך הנכונה לחיזוקים ולהכנת תמונת פקס. בכל מקרה, אני פה, שתפו והגיבו, שאלו ואענה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *